סירוב לייצג את הממשלה ושריה ב-10 עתירות נוספות

1. בג"ץ בעניין מינוי אריה דרעי לשר
2. בג"ץ נגד תיקון מס' 53 לחוק הרשויות המקומיות
3. בג"ץ בעניין הדחת יו"ר הדואר מישאל וקנין
4. בג"ץ בעניין חלוקת פרס ישראל ביום העצמאות בשנת 2024
5. בג"ץ בעניין כינוס הוועדה לבחירות שופטים
6. בג"ץ בעניין ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים איברנטיים אחר אזרחים ונושאים משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה
7. בג"ץ בעניין גיוס בחורי הישבות
8. בג"ץ בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך דיון במינוי נשיא לבית המשפט העליון
9. בג"ץ בנוגע למימון מעונות היום.
10. בג"ץ בעניין קידום רפ"ק מאיר סוויסה

אמנם בחלק מהעתירות התקבלה העמדה שהציגה היועצת המשפטית, אך הדבר אינו מצדיק סירוב כה נרחב לייצג את עמדת הממשלה ושריה. ישנן הרבה דוגמאות כיצד היועצים המשפטים ייצגו את הממשלה גם אם עמדתה נדחית.

הדוגמא המוחשית ביותר לנושא זה היא של היועצת המשפטית לממשלה בעצמה, כאשר ייצגה את ממשלת המעבר בבג"ץ 5403/22 למרות הערות בית המשפט וצו על תנאי שהוצא היא המשיכה בייצוג עמדת ממשלת המעבר. כך שלא ניתן לומר שהיועצת המשפטית לממשלה מחליטה האם לייצג או לא על סמך פרשנות אובייקטיבית של הדין. לעיתים כאשר בחרה לייצג עמדתה נדחתה ולעיתים שבחרה לא לייצג, עמדתה גם כן נדחתה. התנהלות שכזו לא מגדילה את האמון של הממשלה בכנות של היועצת המשפטית להגן על עמדות הממשלה ומובילה למסקנה שלא מתקיים שיתוף פעולה יעיל בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה ומכאן שיש לפעול להפסקת כהונתה על פי החוק.

להרחבה על סירוב היועצת המשפטית לממשלה לייצג את הממשלה ושריה לחצו כאן