Please enable JavaScript to view the comments powered by Disqus.

מתנגדת להצעת החוק לחסינות מהעמדה לדין לכוחות הביטחון

12/3/2023 היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה  מתנגדת להצעת החוק לחסינות מהעמדה לדין לכוחות הביטחון

מתוך דבר ההסבר לחוק:

מדינת ישראל נאבקת באמצעים רבים במניעה, הרתעה ובמלחמה בטרור. בעת האחרונה נחקק חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, שהרחיב את גבולות הגדרת הטרור ונתן בידי הרשויות השונות אמצעי הרתעתי ומשפטי מתקדם למלחמה בטרור. למרות הכלים המצויים בידי הרשויות השונות, נראה כי חומת המגן האנושית – חיילי צה"ל ומפקדיו, שוטרי משטרת ישראל ושאר כוחות הביטחון, נשארו חשופים לאישומים פליליים ולדיונים משפטיים, שבהם מתייחסים אליהם כאחרוני הפושעים ולא מייחסים חשיבות לכך, שמדובר באנשי כוחות הביטחון, המחרפים נפשם יום יום בכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, תוך סיכון חייהם וחיי חבריהם.

ברור ומוסכם כי על אנשי כוחות הביטחון להיות נחושים במשימתם ועליהם לבצע כל משימה, מורכבת ככל שתהיה, ללא דופי. עם זאת, פעמים רבות, מורכבות המשימות מעמידה אותם במצבים מורכבים, לא רק מבצעית, כי אם ערכית, ושאלות של דילמות לחימה, מוסר לחימה וטוהר הנשק צצות תוך כדי אירועים מבצעיים. איש כוחות הביטחון המצוי ב"ערפל קרב" בעת תפעול אירוע טרור או אירוע מבצעי, נמצא בתנאי אי ודאות ולחץ רב, כשאחריות רבה מוטלת על כתפיו במציאת מענה מיידי. סיטואציה זו עשויה ליצור מצבים כמעט בלתי אפשריים, שבהם יתקשה הלוחם להכריע בצורה מושלמת. כך לעיתים, עם שוך הקרבות, מוצא עצמו לוחם נבוך, נוכח חקירות ואישומים פליליים בשל תפקודו וקבלת ההחלטות השגויות שקיבל במהלך האירוע. אימת דין זו יוצרת אצל חיילים את התחושה כי הם חייבים עורך דין שילווה אותם ביציאתם לפעולות מבצעיות או בבואם לנסות למנוע או לעכב אירוע טרור,מצב זה פוגע קשות במוטיבציה של המשרתים בשרות הביטחון.

חיילי צה"ל הופכים להיות משותקים בביצוע משימותיהם מפחד אימת הדין, כפי שחזו חברי ועדת וינוגרד לפני כ-10 שנים: "לעתים יש חשש כי אימת המשפט הבינלאומי (או סכנת העמדה לדין פלילי או צבאי) תשתק חיילים מפני ביצוע משימותיהם ומפני פעולה שתאפשר מימוש של המשימה. גם חשש כזה קיים בישראל, וחשוב לבחון דרכים על מנת להבטיח שלוחמים ומפקדים לא ישותקו בפעולה מבצעית." כלומר, תפקוד לוחמים במהלך אירוע מבצעי, עלול להיות לוקה בחסר עד כדי סיכון חייהם וחיי חבריהם, כל זאת, בשל חששם מביצוע טעות או פעולה העלולה להתפרש כאסורה או לא נכונה, שתובא ותידון בפני ערכאה משפטית.

לא ניתן להשלים עם מצב שבו איש כוחות הביטחון המסיים למלא את תפקידו באירוע מבצעי או באירוע טרור, מובל באזיקים מזירת האירוע. כפועל יוצא, לא ניתן להשלים עם מצב בו אנשי כוחות הביטחון נחקרים בחקירות ממושכות תוך עינוי דינם, כאשר ההחלטות בענייניהם מתקבלות על ידי משפטנים ולא על ידי קצינים בכירים בעלי ניסיון קרבי וידע אודות הדינמיקה המתפתחת בשדה הקרב, ושחוו אירועים דומים לאילו שעברו אנשי כוחות הביטחון. היטיב לבטא זאת האלוף במילואים עוזי דיין, בעדות שנתן במהלך משפטו של החייל אלאור אזריה: "אירועים שהתרחשו במגרש המבצעי, אסור לגלגל אותם למגרש המשפטי…"

נוכח האמור, כדי לאפשר לכוחות הביטחון לבצע את משימותיהם ללא חשש מאימת הדין, באופן שלא יסכנו את עצמם ואת חבריהם, הצעת חוק זו נועדה להעניק לכוחות הביטחון חסינות בפני כל פעולה משפטית על פעולות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית או פעילות נגד מעשה טרור. החסינות תוענק רק ללוחמים ולמפקדים מאנשי כוחות הביטחון שהיו מעורבים באירוע מבצעי או אירוע טרור, ואינה כוללת חסינות כאשר מתעורר חשד לעבירות כגון: גניבה, ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, התעללות, השפלות ואלימות כלפי עוברי אורח בלתי מעורבים.

כמו כן, החסינות תחול על איש כוחות ביטחון המעורב באירוע כאמור, אך תהיה ניתנת להסרה על ידי ועדה לבחינת הסרת החסינות, ששר הביטחון ימנה את חבריה, ותפקידה יהיה לבחון בקשות להסרת החסינות במקרים בהם התעורר חשד כי איש כוחות הביטחון פעל בחוסר תום לב או בזדון. כמו כן, תוקם ועדת ערר שאליה ניתן יהיה לערור על החלטות שהתקבלו בוועדה לבחינת הסרת החסינות. כך למעשה יבוצע איזון ראוי בין הרצון להעניק גיבוי לכוחות הביטחון בהתמודדותם המבצעית המורכבת, ובין חשש מניצול ההסדר הקיים בהצעת החוק לשם ביצוע מעשים פסולים. אף על פי כן, קיימת תקווה שאנשי כוחות הביטחון לא ייצטרכו לעשות שימוש בחסינות שהצעת החוק נועדה להעניק להם, ושימים שקטים יבואו על מדינת ישראל.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת שולי מועלם ורוברט אילטוב (פ/5178/20) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מאי גולן (פ/196/25) ועל ידי חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי (פ/718/25).

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת איתמר בן גביר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2963/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל (פ/193/25) ועל ידי חבר הכנסת ניסים ואטורי (פ/1265/25).

הצעת החוק זהה לפ/196/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

חתמו עכשיו לפיטורי גלי בהרב מיארה

בעת החתימה אני מאשר/ת קבלת דואר אלקטרוני ומסרונים מתנועת אם תרצו