25/6/2023 היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת להצעת החוק לפירוק לשכת עורכי הדין
״ההסדרה המקצועית של עריכת הדין בישראל היא חסרת תקדים מבחינת מידת האוטונומיה של לשכת עורכי הדין ומבחינת היקף המונופול שיש לה על השירותים המשפטיים בארץ, הן בהשוואה לפרופסיות אחרות בישראל והן בהשוואה למקצוע עריכת הדין בארצות אחרות". דברים אלה היו מסקנתו של עלי זלצברגר, במאמרו החלוצי שניתח לפני כשני עשורים את סמכויותיה של לשכת עורכי הדין ("קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה" משפטים לב(1) תשס"ב ,43-93 עמ' 62).
בשנת 2014 דנה ועדה בראשות השופטת פרוקצ'יה במעמד ובסמכויות לשכת עורכי הדין, ומסקנותיה הוטמעו במסגרת תיקון מספר 38 לחוק לשכת עורכי הדין, ואולם הוועדה נמנעה מלדון בשאלות היסוד הנוגעות למבנה אסדרת מקצוע עריכת הדין, וחריגותו בנוף האסדרה המקצועית בישראל.
במצב הנוכחי, אסדרת מקצוע עריכת הדין מופקדת בידי האיגוד המקצועי של עורכי הדין. הלשכה מופקדת על הסמכת עורכי הדין ועל ענייני משמעת, ובה בעת פועלת כאיגוד מקצועי האמון על קידום עניינם של עורכי הדין בזירה המקצועית הרחבה.
הצעת החוק מניחה כי מצב זה אינו רצוי: על אסדרת מקצוע עריכת הדין, ככל מקצוע האחר, להתבצע מתוך מטרה לקדם את עניינם של כלל האזרחים, ולא את עניינה של קהילה מקצועית מסוימת. ניהול האסדרה בידי האיגוד המקצועי היה בעבר תופעה רווחת, הן במקצועות אחרים בישראל והן בתחום עריכת הדין בעולם. במקצועות אחרים הופקע הפיקוח מידי האיגוד המקצועי והועבר לממשלה, בעוד אותם איגודים מקצועיים שהחזיקו בעבר בסמכויות הפיקוח, הוסיפו להתקיים כגופים יציגים וולונטריים של בעלי המקצוע הבוחרים להיות חברים בהם.
הצעת החוק משווה אפוא את אסדרת מקצוע עריכת הדין למקצועות אחרים. מבנה ההצעה מתבסס על המבנה של חוק רואי חשבון, התשט"ו–1955: ההצעה מקימה מועצת עורכי דין, שהיא מועצה ציבורית המתמנה על ידי שר המשפטים, חלקה בהמלצתם של גורמים בעלי עניין במקצוע. המועצה תורכב משופטים, עורכי דין מהמגזר הפרטי, עורכי דין מהמגזר הציבורי, נציגי משרד האוצר ונציג הסגל האקדמי במוסד להשכלה גובהה.
מתוך מכלול הסמכויות המוחזקות בידי לשכת עורכי הדין, תיוותר המועצה עם שתי סמכויות בלבד: הסמכת עורכי דין – ובכלל זה הסדרת ההתמחות ובחינות כניסה למקצוע; ותחום המשמעת והאתיקה. שר המשפטים ימנה ועדת משמעת שתהיה נפרדת ועצמאית מהמועצה, ואולם השיפוט יתבצע על פי כללים שהמועצה תהיה מעורבת בקביעתם.
כאמור, ההצעה מתבססת על מבנה חוק רואי חשבון, אך היא משמרת רכיבים רבים הלקוחים מנוסחו הנוכחי של חוק לשכת עורכי הדין, ובכלל זה הוראות אתיקה שראויות לחקיקה ראשית והוראות הנוגעות לרציפות ייצוג של עורכי דין. על פי המוצע, הפרק הנוגע לאסדרת פעילותם של עורכי דין זרים בישראל ייוותר לבדו בחוק לשכת עורכי הדין, ואולם כל הסמכויות הנתונות בו ללשכה, יועברו למועצה.
לשכת עורכי הדין שולחת נציגים לוועדה לבחירת שופטים ולוועדות למינוי דיינים וקאדים בבתי הדין הדתיים השונים. הצעת החוק מניחה כי מציאות זו אינה משרתת את האינטרס הציבורי, משום שכאמור לשכת עורכי הדין היא איגוד מקצועי, אשר מבנהו משקף שאיפה לקדם את עניינם של עורכי הדין. השפיטה והדיינות בישראל נועדו לשרת את כלל אזרחי ישראל, ואין כל תכלית למעורבותו של איגוד מקצועי בהליך הבחירה של שופטים. משכך כוללת ההצעה תיקונים עקיפים לחוקים הרלוונטיים, בהם מוצע לבטל את נציגות לשכת עורכי הדין בוועדות השונות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת אוסנת הילה מארק (פ/2103/23).