מהפכת המידע והטכנולוגיה הביאה עימה יתרונות רבים וחשובים, כמו שימוש בטלפון נייד, גלישה באינטרנט לחיפוש מידע ועוד שלל יכולות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. לצד זאת, הרשת מאפשרת לאנשים לפעול באנונימיות ובכך מעניקה פלטפורמה נוחה לעבריינים ולפעילי טרור, שיכולים לאסוף מידע רב ברשת ולתכנן את מעשיהם הבלתי חוקיים.
בשל בעיה זו, רשויות הביטחון הבינו כי על מנת להתחקות אחר גורמים אלה ולסכל את פעולתם, עליהם לפעול דרך הרשת ובכך לנצל את היתרונות הטכנולוגיים הגלומים בה, בין היתר על ידי חדירה לחומר מחשב באמצעות תוכנת רוגלה המותקנת באופן סמוי על גבי מערכת מחשוב, מרחוק או באופן פיזי.
ייחודו של חומר מחשב המועבר בתקשורת בין מחשבים נתפש בחקיקה באופנים שונים ביחס למועד והאופן בו הוא נאסף על ידי גופי החקירה, כך שתוכן זהה של מחשב עשוי בנסיבות מסוימות לדרוש צו האזנת סתר סמוי ובנסיבות אחרות עשוי להיחשב "חפץ" ולדרוש צו חיפוש גלוי. אלא שהמצב החוקי הנוהג לעניין חיפוש במחשבים אינו נותן מענה מספיק בכל הקשור לחדירה לחומר מחשב, כפי שנכתב בדו"ח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים (דוח מררי) "מכאן, שאין למשטרה סמכות לבצע חיפוש סמוי במחשב ובכך לשאוב את המידע האגור על הטלפון הנייד באופן סמוי, אלא רק לבצע האזנה ממועד מתן הצו ואילך של מידע המועבר בתקשורת בין מחשבים".
על כן, לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות ומאפייניו הייחודיים של חומר מחשב והשימוש הגובר במחשב בכל תחומי החיים, לקבוע הוראות פרטניות המתייחסות לחדירה לחומר מחשב, כך שלמשטרת ישראל יינתן כלי משמעותי במאבק מול ארגוני הפשיעה בעת עריכת חיפושים אלו.
בפרט, מוצע להסמיך את בית המשפט להורות על מתן צו חדירה לחומר מחשב שלא בפני עדים וללא ידיעת מחזיק המחשב, אם שוכנע שחיפוש כזה נדרש לגילוי, לחקירה או למניעה על עבירה שדינה מעל 10 שנות מאסר, או לתפיסת עבריינים שעברו עבירה כזו, ומטרת החיפוש תסוכל אם תיערך באופן גלוי. בהתאם, מוצע לקבוע את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות על מתן צו כאמור, וכן להורות כי דרך המלך תהיה קבלת צו בית משפט לחדירה לחומר מחשב בהתאם להוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969. עוד מוצע לתקן את חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, כך שיוגבל השימוש במידע שהושג באמצעות הפקת תקשורת בין מחשבים רק לצורכי החקירה בגינם ניתן צו האזנת סתר.