הרחבה על עיכוב של היועצת המשפטית לממשלה במתן אישור לממשלה לקבל ייצוג נפרד

מתוך מסמך המחקר: "הנדון: דרישה לאייש את הוועדה הציבורית-מקצועית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ולהעביר את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה" של ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד התיישבות שנכתב על ידי עורך דין יצחק בם.

1. התנהלות דיונית המונעת את ייצוגה התקין של הממשלה כאשר ניתן היתר לייצוג נפרד
2. כאמור, עו"ד בהרב-מיארה מתנהלת משל היה ייצוג הממשלה מעין "טובה" שהיא מעניקה לממשלה לפי שיקול דעתה, וכך גם כאשר היא נעתרת – בחסדה – לבקשה כי הממשלה תיוצג בנפרד.
3. בהקשר זה ראוי להזכיר מושכלות ראשונים, שנקבעו כבר בוועדת שמגר:

מבחינת הכללים החוקתיים המנחים צריך לזכור כי לרשות רשמית, כמו לכל אדם, הזכות להיות מיוצגת על ידי עורך דין שיפרוש את עמדתה בפני בית המשפט בצורה המשכנעת ביותר שהדין והאתיקה מאפשרים. כמו כן, ראוי לשוב ולהפנות אל המובן אליו והוא שההכרעה הסופית היא בידי בית המשפט, וכבר אירע שבית המשפט לא אימץ את גישת היועץ המשפטי לגבי פרשנותו הראויה והנכונה של הדין" (פסקה 64(ג)).

3. ברי כי אשר היועצת המשפטית לממשלה מתירה לממשלה ייצוג המטרה היא לאפשר לה את יומה בבית המשפט בצורה מלאה ותמת לב, כך שהממשלה תציג את עמדתה לבית המשפט – אשר יכריע במחלוקת.
4. בפועל, התנהלותה של עו"ד בהרב-מיארה בהקשר זה היא תכסיסנית וחמורה – ומעקב אחר החלטותיה מלמד כי שוב ושוב היא גוררת רגליים ומעדכנת את הממשלה בהחלטה להתיר ייצוג נפרד רק "בדקה ה-90" ממש, באופן הפוגע אנושות בזכותה של הממשלה להציג את עמדתה לבית המשפט בצורה המשכנעת ביותר. ממש "ללכת בלי, ולהרגיש עם". עו"ד בהרב-מיארה כביכול אינה מונעת מן הממשלה את יומה בבית המשפט באותם מקרים שבהם ניתן היתר לייצוג נפרד, אך בפועל – עו"ד בהרב-מיארה מבטיחה שהעמדה תוצג בתנאים גרועים ובלתי הוגנים.
5. הדברים הגיעו לשיא קומי ביום 17.11.2024 – במכתב לשרי העבודה והאוצר כתב ד"ר לימון, על דעת עו"ד בהרב-מיארה, כי ניתן לממשלה היתר לייצוג נפרד בעתירה הנוגעת למימון מעונות היום. עם זאת, ד"ר לימון הוסיף כי מאחר שעמדתו הכתובה והמפורטת של שר העבודה כבר הוגשה לבית המשפט "יובהר כי אין בעובדה שהאישור לייצוג נפרד ניתן במועד זה (לאור בקשת מזכיר הממשלה מיום 13.11.2024 לשקול בשנית את הדברים), כדי להצדיק הגשת בקשת לדחיית מועד הדיון בעתירות שבנדון, הקבוע ליום שני הקרוב (18.11.2024)".
6. יש להניח שד"ר לימון בוש ונכלם, בצדק, לכתוב בפירוש שהעתירות קבועות "למחר", דהיינו – יום למחרת מתן היתר הייצוג הנפרד, אך מכתבו מלמד עד כמה התנהלותה של עו"ד בהרב-מיארה תכסיסנית וחמורה: שר העבודה דרש ייצוג נפרד בעתירה כבר ביום 7.10.2024, ובקשתו נדחתה – חרף הזכות החוקתית לייצוג, כפי שהובהר בוועדת שמגר. בהמשך, ניאותה עו"ד בהרב-מיארה להתיר לממשלה ייצוג נפרד, יום לפני הדיון, תוך הבהרה כי תתנגד לדחיית הדיון.
7. התנהלות זו חזרה על עצמה פעמים נוספות. ראוי להביא בהקשר זה את מכתבו של שר המשפטים לעו"ד בהרב-מיארה, בנוגע לעניין כינוס הוועדה הראשון, מפאת חשיבות הדברים נביאם בהרחבה:

"להווי ידוע כי העתירות שבנדון נקבעו לדיון ליום 07.09.2023. כמו כן נקבע כי יש להגיש תשובה לעתירות עד ליום 29.08.2023, מועד שנדחה ל-30.08.2023.

באופן תמוה, איש ממשרדך לא יצר קשר עם הח"מ בעניין העתירות בנושא שבנדון, וזאת אף בחלוף ימים לא מעטים מאז הגשתן. רק בעקבות פנייתי למשרדך בעניין, התקיימה פגישה בנושא זה ביום 13.08.2023. אולם, גם במהלך פגישה זו לא ניתנה לי כל תשובה הן באשר לעצם החלטתך לעניין ייצוגי בעתירות, והן לעניין התשובה שעתידה להינתן על ידך לבג"ץ.

מאז אותה פגישה חלף למעלה משבוע, עד שפנית אלי וביקשת לדבר אתי בעניין זה ביום 24.08.2023. בשיחת הטלפון שקיימנו למחרת הודעת לי את החלטתך לייצג אותי בעתירות שבנדון אך ציינת כי את חולקת על עמדתי באשר להיותה של סמכות כינוס הוועדה סמכות שברשות, וכי תביאי לידי ביטוי את עמדתך זו גם בתשובה לעתירה, לצד הבאת עמדתי. לאחר מכן קיבלתי ממך טיוטא קצרצרה של עמדתי העקרונית ללא שנעשה מאמץ כלשהו לייצג עמדה זו בהיבטיה המשפטיים ולפרט אותה כנהוג בתשובה לעתירות לבג"ץ. כך, מצאתי את עצמי נאלץ לבצע שורה של תיקונים בנוסח שהועבר על ידך, על מנת שלפחות עיקרי עמדתי ייכתבו באופן המינימאלי הדרוש.

רק אתמול בשעות הערב, קיבלתי לידי סוף סוף את נוסח התשובה שאת מתעתדת להגיש לבית המשפט, כביכול בשמי. בפתח התשובה את מציינת כי "השר הבהיר כי איננו מבקש ייצוג נפרד אלא להביא את עמדתו במסגרת תגובה זו, כפי שנעשה". בכל הכבוד, לא היה ולא נברא. אני אכן סבור כי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לייצג את הממשלה ואת חבריה, לצד מתן ייעוץ כדי לקדם את מדיניותם. לכן הבהרתי שאני מבקש כי תמלאי את תפקידך זה ותייצגי אותי ואת עמדתי באופן מלא, תוך הפניית תשומת לב בית המשפט להבדלי הגישה בינינו לעניין אופי הסמכות.

[…]

גם בסטנדרטים הלא מקובלים וחסרי התקדים בהם מתנהל הייעוץ המשפטי לממשלה בהובלתך, מדובר בשיא נוסף של יחס מזלזל, ורמיסת זכותי הבסיסית כבעל דין לקבל ייצוג הולם בבית המשפט, בעתירות המופנות כלפי. הותרתי באפילה, בסמוך מאוד למועד האחרון להגשת התגובה מטעמי, והותרתי בפועל ללא ייצוג וללא יכולת להבטיח שעמדתי תובא במלואה בפני בית המשפט, מהווים פגיעה קשה בזכויותי כבעל דין, כשר בממשלה, בזכויות הציבור בשמו אני פועל, ופגיעה קשה בהליך המשפטי עצמו.

[…]

אזכיר בהקשר זה כי רק לאחרונה החלטת שלא לייצג את עמדת הממשלה בעתירות שהוגשו לעניין תיקון החוק בנושא הנבצרות, והחלטת להימנע מייצוגם של השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי בתיק בעניין דואר ישראל. כמו כן הודעת לי על סירובך לייצג את הממשלה בעתירות הנוגעות לתיקון לחוק יסוד: השפיטה (עילת הסבירות). יתר על כן, אף הגדלת לעשות והודעת לבית המשפט על התנגדותך התמוהה לבקשת הממשלה לדחיית הדיון והמועד להגשת תשובה מטעמה בעתירות אלה. זאת, משל היועץ המשפטי לממשלה הוא בכלל חלק מהעותרים, ולא גורם האמון על זכויותיה של הממשלה, ואשר אמור היה על פניו לתמוך בבקשה שכל תכליתה לאפשר לממשלה ייצוג הולם וזמן מספיק להצגת טיעוניה בפני בית המשפט" (ההדגשות הוספו).

• מכתבו של שר המשפטים בנוגע לעניין כינוס הוועדה הראשון מצורף לפנייה זו כנספח 4.

8. התנהלות זו של עו"ד בהרב-מיארה – להתיר לממשלה ולשריה ייצוג פרטי בסמוך לדיון או למועד להגשת תגובה באופן הפוגע אנושות בזכות לייצוג גם כאשר ניתן היתר – חזרה על עצמה, אם כן, בעניין כינוס הוועדה הראשון, בעניין עילת הסבירות, בעניין מעונות היום וייתכן שגם במקרים נוספים הידועים לחברי הממשלה. זוהי התנהלות תכסיסנית וחמורה הפוגעת בליבת האמון בין הממשלה לבין היועצת המשפטית שלה, שאסור היה לה לקרות אפילו פעם אחת. שלוש פעמים, לפחות, הם מעל ומעבר למה שהדעת סובלת.
9. אין גוף בעולם שהיה ממשיך לעבוד עם יועץ משפטי המתנהל בצורה כזו, ומעמדה של היועצת המשפטית לממשלה כ"שומרת סף" אינו יכול להצדיק זאת. אכן, לפי ועדת שמגר ובהתאם לפסיקה בעניין, היועצת רשאית לסרב לייצג את עמדת הממשלה כאשר מדובר בעמדה כה בלתי חוקית עד שלא ניתן לייצגה. עם זאת, איש מעולם לא התיר ליועצת המשפטית לממשלה לגרור רגליים, ולנסות לחבל אקטיבית באפשרויות העומדות בפני הממשלה ושריה כאשר הם מבקשים למצות את אפשרותם להציג את עמדתם בהליך משפטי. זוהי התנהלות המשקפת דוגמה ומופת להעדר אפשרות לשיתוף פעולה יעיל.