הרחבה על הליך מינוי נציב שירות המדינה החדש

מתוך מסמך המחקר: "הנדון: דרישה לאייש את הוועדה הציבורית-מקצועית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ולהעביר את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה" של ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד התיישבות שנכתב על ידי עורך דין יצחק בם.

• מינוי נציב שירות המדינה – הצגת מצגי שווא לממשלה וסירוב לייצג בניגוד לחוק ופסיקה מפורשים

1. לקראת פרישתו של נציב שירות המדינה המכהן, פרופ' דניאל הרשקוביץ, נדרשה הממשלה לשאלת דרך מינויו של מחליפו.
2. ביום 19.6.2024 פנתה עו"ד בהרב-מיארה לראש הממשלה במכתב שנפתח במילים אלה: "בהחלטה מס' 3793 מיום 13.5.2018 קבעה הממשלה, כי דרכי המינוי של נציב שירות המדינה הבא ייקבעו בנוהל שיגובש על היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה".

• מכתבה של עו"ד בהרב-מיארה מיום 19.6.2024 מצורף לפנייה זו כנספח 1.

3. דברים אלה כתובים בעברית פשוטה ומשמעותם: הממשלה קבעה בהחלטה מס' 3793 כי מי שתקבע את דרך מינוי נציב שירות המדינה הבא תהיה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בנוהל שהיא תקבע בהיוועצות עם היועצת המשפטית לממשלה.
4. האמנם?
5. בהחלטת הממשלה מס' 3793 נקבע אופן מינויו של הנציב המכהן, ובנוגע לעתיד נקבע כי "הממשלה תידרש בעתיד לנוהל שיגובש על ידי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה" (ההדגשה הוספה).
6. דהיינו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה תגבש נוהל בהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, והממשלה תידרש לנוהל זה.
7. בעברית פשוטה: הממשלה הטילה על היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה לגבש נוהל בנוגע לאופן מינוי נציב שירות המדינה, והחליטה שהיא תידרש – כלומר, תיתן דעתה, תבחן, את הנוהל כשזה יונח בפניה.
8. אם כן, פתיחת המכתב מטעם היועצת המשפטית לא הייתה אלא מצג שווא מטעה, בנוגע לתוכן החלטת הממשלה, המתגלה בעיון פשוט בהחלטה. לא ניתן להעלות על הדעת קיום יחסי עבודה תקינים עם יועצת משפטית המטעה, כך ממש, את הממשלה, ושיש לבדוק כל טענה ואסמכתה שהיא מציגה בשבע עיניים.
9. אך בכך לא סגי, ותחילתו של המכתב הייתה סימן להמשכו.
10. בהמשך המכתב, סמכה עו"ד בהרב-מיארה את ידיה על חוות דעתו של ד"ר לימון שבה נטען כי על הממשלה חובה לאמץ את הנוהל שהציעה היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, שלפיה נציב שירות המדינה ייבחר בידי ועדת איתור המונה חמישה אנשים, והמצויה בשליטה אפקטיבית של לא פחות מהיועצת המשפטית לממשלה – שכן, חבר אחד ימונה ישירות בידי היועצת המשפטית לממשלה ושניים נוספים ימונו בהסכמתה.
11. ד"ר לימון הגדיל לעשות וטען כי "בהיעדר טעמים מקצועיים נוגדים, שכאמור, אינם ידועים לנו בשלב זה, יהיה זה קשה, עד בלתי אפשרי, להגן מבחינה משפטית על הליך מינוי למשרת הנציב, שלא כולל ועדת איתור במתווה המתואר".
12. אם כן, המצג המדהים שהוצג לממשלה הוא כי מכל דרכי המינוי שניתן להעלות על הדעת, ישנה דרך אחת בלבד, ואין בלתה, הכשרה מבחינה משפטית לצורך מינוי מציב שירות המדינה. לעמדתה, אם הממשלה לא תאמץ את מנגנון ועדת האיתור הספציפי שהוצע, המעביר את הליך בחירת נציב שירות המדינה לידי היועצת המשפטית – יהיה זה "בלתי אפשרי" להגן על הליך המינוי.
13. למותר לציין כי עמדה זו מופרכת לחלוטין, ונוגדת הן את החוק והן את הפסיקה בעניין: סעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 קובע מפורשות כי "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן – נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 והודעה על המינוי תפורסם ברשומות." הממשלה תמנה. לא פחות ולא יותר.
14. יתר על כן, התנועה למען איכות השלטון הגישה בעבר עתירה לבית המשפט העליון בעניין זה ממש וטענה כי חובה למנות את נציב שירות המדינה בדרך של ועדת איתור (בג"ץ 2699/11). עתירה זו נדחתה פה אחד.
15. על מה, אם כן, התבסס ה"איום" של ד"ר לימון שאם הממשלה לא תעביר לידי היועצת המשפטית לממשלה את מינוי נציב שירות המדינה – בניגוד לחוק ולפסיקה בעניין – לא יהיה מי שיגן על המינוי? מהו הבסיס המשפטי לאותה "פרשנות מוסמכת" של היועצת במקרה זה?
16. לא זאת אף זאת: בהמשך דחתה הממשלה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה והחליטה למנות את הנציב בעצמה, בהתאם לחוק, ובסיוע ועדה מייעצת בלבד. נגד החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט העליון שבה, כמובן, סירבה עו"ד בהרב-מיארה לייצג את עמדת הממשלה, וזו יוצגה באופן פרטי.
17. בדיון, שאל כב' השופט סולברג את ב"כ היועצת המשפטית לממשלה על עמדת ד"ר לימון כי יהיה זה "קשה עד בלתי אפשרי" לייצג מינוי שאינו כולל את ועדת איתור כאמור, ולמרבה התדהמה האחרונה חזרה בה, והודתה כי אין מניעה משפטית שלא לאמץ את ועדת האיתור המוצעת. כך נאמר בדיון בעניין זה (בג"ץ 37830-08-24 עמ' 28-27 לפרוטוקול הדיון מיום 15.10.2024):

"כ.ה. סולברג: מניעה משפטית לוועדת האיתור

עו"ד שמואלי: לא לא

כ.ה. סולברג: אמר המשנה ליועצת המשפטית

עו"ד שמואלי: קשה עד בלתי אפשרי זה לא מניעה משפטית

כ.ה. סולברג: סליחה?

עו"ד שמואלי: קשה על בלתי אפשרי להגן זה לא מניעה משפטית […] קשיים משפטיים מוצגים לעניין לעניינן של כל מיני החלטות שמתקבלות, אבל זה לא אותו דבר כמו מניעה משפטית. קשיים משפטיים זה משהו אחר".

• העמודים הרלוונטיים מפרוטוקול הדיון מצורפים לפנייה זו כנספח 2.

18. ראוי להדגיש את משמעות הדברים: ב"כ היועצת המשפטית לממשלה הודתה, הלכה למעשה, כי עו"ד בהרב-מיארה הילכה אימים על הממשלה שיהיה זה "קשה עד בלתי אפשרי" להגן על מינוי שלא באמצעות ועדת איתור, ואף סירבה לייצג את עמדת הממשלה בעניין – אף שהיא עצמה מודה שאין מניעה משפטית למנות את נציב שירות המדינה שלא באמצעות ועדת איתור.
19. מדוע אפוא יהיה זה "בלתי אפשרי" להגן על מינוי בדרך אחרת, שאין בה מניעה משפטית?
20. משמעות הדברים פשוטה, וחמורה: בנוגע למינוי נציב שירות המדינה הציגה היועצת לממשלה מצגי שווא וניסתה להליך עליה אימים שלא תגן על מינוי אלא באמצעות ועדת איתור המצויה בשליטתה, אף שהיא עצמה מודה שאין מניעה משפטית במינוי בדרך אחרת.

עמותת לביא סבורה כי התנהלות מעין זו עלולה לעלות כדי מרמה והפרת אמונים, אך לכל הפחות – ברי כי לא ניתן לקיים שיתוף פעולה יעיל עם יועצת משפטית המתנהלת בדרך פסולה זו.