הרחבה על סירוב היועצת המשפטית לממשלה לייצג את הממשלה בעתירה נגד חוק יסוד הממשלה ששינה את ההסדר בעניין נבצרות ראש הממשלה

מתוך מסמך המחקר: "הנדון: דרישה לאייש את הוועדה הציבורית-מקצועית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ולהעביר את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה" של ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד התיישבות שנכתב על ידי עורך דין יצחק בם.

• בג"ץ 2412/23 – עמדתה הלעומתית והקיצונית של עו"ד בהרב-מיארה נדחתה על-ידי ההרכב כולו

1. בבג"ץ 2412/23 נדון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, ששינה את ההסדר בעניין נבצרות ראש הממשלה.
2. עו"ד בהרב-מיארה קבעה כי לא ניתן להגן על התיקון וכי יש לבטלו, ולא ניתן לרפא את הפגם גם לא בדרך של פרשנות מקיימת או דחיית תחולה (ראו סעיף 21 לפסק דינו של ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן).
3. העמדה הלעומתית הזאת הייתה כה קיצונית ומופרכת – עד שנדחתה על ידי ההרכב כולו – אחד עשר שופטים.
4. חמישה מתוך אחד עשר השופטים שדנו בהליך סברו כי דין העתירה להידחות, ושישה שופטים קבעו כי יש להעניק לתיקון "תחולה נדחית" לכנסת הבאה. על האפשרות לבטל את התיקון אפילו לא ניתן צו על תנאי.
5. גם בהליך זה היועצת המשפטית לכנסת הצליחה למצוא דרך להציג את ביקורתה על התיקון מקום שבו ראתה צורך בכך, ולצד זאת לייצג את עמדת הכנסת, ולהגן על תוקפו של התיקון לחוק.
6. עו"ד בהרב-מיארה יכולה הייתה ללכת בדרכה של היועצת המשפטית לכנסת; או לכוון לדעתם של חמישה שופטי בית המשפט העליון; או, אם כלו כל הקצין, לצדד בעמדתם של שישה מתוך שופטי בית המשפט העליון.
7. במקום זאת, נקטה עו"ד בהרב-מיארה בגישה הלעומתית ביותר כלפי הממשלה, ונותרה בבדידות מזהרת. מלבדה, איש לא קיבל את העמדה הקיצונית והמופרכת שדינו של תיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, בטלות.
8. כפי שצוין בנוגע לעניין ד"ר מינס, הנ"ל, לעומדת בראש הפירמידה המקצועית של מערכת אכיפת החוק בישראל יש אחריות כבדה ביותר. על טעויות מקצועיות בוטות לא ניתן לעבור לסדר היום כאילו לא אירעו. זאת, כמובן, בהנחה המיטיבה כי העמדה שנקטה עו"ד בהרב-מיארה הייתה אך טעות מקצועית בתום לב.
9. כך או אחרת, גם עמדתה של עו"ד בהרב-מיארה בעניין הנבצרות מבהירה עד כמה אין כל אפשרות לשיתוף פעולה יעיל בין הממשלה לבין עו"ד בהרב-מיארה, ומחייבת את בחינת הפסקת כהונתה.