מתוך מסמך המחקר: "הנדון: דרישה לאייש את הוועדה הציבורית-מקצועית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ולהעביר את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה" של ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד התיישבות שנכתב על ידי עורך דין יצחק בם.
- ועדת חקירה ממלכתית – עו"ד בהרב-מיארה מסרבת לייצג בלא להתיימר אפילו לטעון שהחלטת הממשלה אינה חוקית
- נגד הממשלה הוגשו מספר עתירות הדורשות להורות לה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדל השבעה באוקטובר.
- ביום 19.9.2024 שלחה עו"ד בהרב-מיארה מכתב לראש הממשלה שבו ציינה כי נדרש לגבש תגובה לעתירות בעניין וכתבה:
"מבחינה משפטית, העמדה שתוצג לבית המשפט, נדרשת להלום את העובדה שאירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" מתאפיינים בצבר נסיבות ייחודי וקיצוני, חסר תקדים, שאינו דומה לאף מקרה שנדון בעבר, בין היתר מבחינת תוצאותיו הקשות, השפעתו מרחיקת הלכת על המדינה, השלכותיו על הציבור וחשיבותו הציבורית ומשמעויותיו האסטרטגיות לטווח הקצר והארוך. עמדתי המקצועית, כפי שהוצגה לך בעל-פה וביתר פירוט בכתב, היא כי נוכח הנסיבות הקיצוניות קיימת חשיבות מכרעת לכך שחקירת אירועי המלחמה והפקת הלקחים יתבצעו בעצמאות מקצועית מלאה, תוך שימוש במנגנון החקירה המיטבי והייחודי הקבוע בחוק, ובניתוק מלא מכל אפשרות של השפעה זרה על אופן ניהול החקירה ועל תוצאותיה. ועדת חקירה ממלכתית היא, באופן מובהק, הכלי המשפטי הייעודי והייחודי הקיים בחוק ההולם את חקר אירועי המלחמה […] מזכיר הממשלה מסר כי אינך מקבל את העמדה המשפטית העקרונית לפיה ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון הייעודי והייחודי הקיים בחוק ההולם את חקר האירועים הנדונים. עוד נמסר כי אין בכוונתך להביא את הנושא בפני הממשלה, אלא רק בתום המלחמה. במצב דברים זה ונוכח הנסיבות החריגות, ניתן לך, לשר המשפטים ולממשלה היתר לייצוג נפרד בעתירות הנדונות, ובהן בלבד" (ההדגשה במקור).
- מכתב של עו"ד בהרב-מיארה מיום 19.9.2024 מצורף לפנייה זו כנספח 3.
- ראוי להזכיר מושכלות ראשונים, שהודגשו בפירוט בדבריו של פרופ' יצחק זמיר לעיל: תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה לממש את מדיניותה, לפי שיקול דעתה, בהתאם לחוק, ועליו לתור אחר דרכים חוקיות, עד כדי שינוי החוק. רק כאשר לא נמצאת דרך חוקית ליישם את מדיניות הממשלה, והממשלה בוחרת לנקוט בדרך שהיא בבירור בלתי חוקית ולא ניתן לייצג אותה – רשאי היועץ המשפטי לממשלה לסרב לייצג את עמדת הממשלה.
- הפוך והפוך במכתבה של עו"ד בהרב-מיארה, ולא תמצא מהי אותה "אי-חוקיות" המונעת ממנה לייצג את עמדת הממשלה בנוגע לוועדת חקירה; כיצד עמדתה זו מהווה פרשנות של הדין, ולא בפשטות – דעתה האישית על הכלי הראוי ביותר. אכן, ברור לחלוטין כי עו"ד בהרב-מיארה סבורה שוועדת חקירה ממלכתית היא הכלי האופטימלי לחקירת מחדלי השבעה באוקטובר. כבודה במקומו מונח, אך דעותיה האישיות בעניין אינן חשובות יותר משל פובליציסטים בעיתון "הארץ", "מקור ראשון" או "משפחה". למרבה הצער, מכתבה של עו"ד בהרב-מיארה גם אינו שונה בהרבה מטורי הדעה שניתן לקרוא בבמות אלה.
- מכתבה הלקוני של עו"ד בהרב-מיארה מדגיש את עובדת היותה של ועדת חקירה ממלכתית "הכלי המשפטי הייעודי והייחודי הקיים בחוק ההולם את חקר אירועי המלחמה", כטעם לסירובה להגן על החלטת הממשלה שלא להקים כזאת. זאת, בין היתר, בטענה כי ועדת חקירה ממלכתית עצמאית יותר מוועדת בדיקה ממשלתית (או, אולי, חלופות אחרות).
- אכן, אילו היועצת המשפטית לממשלה, הייתה מבקשת למלא את תפקידה כפרשנית המוסמכת של הדין, היא עשויה היתה למצוא מקורות משפטיים על מנת לבחון את השאלה העומדת על הפרק. למעשה, לדברים מעין אלה יש סמך בפסיקה בית המשפט העליון: בבג"ץ 6728/06 עמותת אומץ נ' ראש ממשלת ישראל (30.11.2006), נדונה עתירה נגד החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת מלחמת לבנון השנייה, במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית.
- ואמנם, באותו מקרה התעורר דיון ספציפי בשאלה זו ממש, האם יש מקרים בהם חובה למנות ועדת חקירה ממלכתית ולא ועדת בדיקה אחרת. כך, באותו עניין, השופטת א' פרוקצ'יה סברה כי יש למנות ועדת חקירה ממלכתית על רקע עצמאותה בהשוואה לוועדת בדיקה ממשלתית (פסקה 45 לחוות דעתה).
- השופט א' רובינשטיין סבר אף הוא כי יש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שכן:
"גם אם לשון הסעיף מאפשרת מינוי ועדת בדיקה ממשלתית על-ידי מספר שרים, איני סבור כי אפשר למתוח את גבולותיה עד לפרשה רב-מערכתית בסדר גודל של מלחמה, החובקת את צה"ל ואת העורף כולו. נושא התנהלותה של מלחמה, על עוצמתו ונושאי המשנה הרבים שהוא מקיף, אינו יכול לבוא בגדר סמכותה של ועדת בדיקה ממשלתית שממנים השרים או אף הממשלה. אין המדובר בנושא שהוא אך באחריות שר או כמה שרים; אין המדובר אך בנושא בטחוני; המדובר בנושא הקרוב להיות קיומי, במבט לעתיד: כיצד מתפקדת מערכת ממשל וצבא במבחן עליון, במדינה שעודה נאבקת על קיומה. דברים אלה נכתבים בדחילו ורחימו, שלא לומר בחרדה. אכן, בעבר – כפי שטען בכישרון בא כוח הממשלה – לא נחקרו מלחמות ישראל כמות שהן, על קרבן וכרעיהן, אלא חלקים מהן, כך בועדת החקירה למלחמת יום הכיפורים בראשות הנשיא אגרנט, כך בועדת הנשיא כהן לעניין סברה ושתילה. אך התרבות הציבורית בישראל, ועמה התרבות המשפטית, התפתחו ושינו פניהן במידה רבה לאורך השנים; ומשחשה הממשלה אל נכון כי נחוצה חקירה ואין מנוס הימנה, ועדת בדיקה ממשלתית אינה מתאימה לכך" (פסקה ו(2)).
עוד הוסיף השופט רובינשטיין כי:
"נשגב מבינתי מדוע בנושא בעל מוטת כנפיים כזאת לא תקום ועדת חקירה ממלכתית, שהיא הדגם הבסיסי התואם את הדין על פי תכליתו, ובו אין הועדה חוקרת את ממניה" (פסקה י"ב).
- דא עקא, שופטים (מכובדים) אלה נותרו בדעת מיעוט. דעת הרוב בהרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, קבעה כי גם כאשר עסקינן בעניינים בעלי חשיבות ציבורית עליונה, אין מניעה משפטית שהממשלה תבחר להקים ועדת בדיקה ממשלתית ולא ועדת חקירה ממלכתית. גם אם ניתן לתהות על שיקול דעתה של הממשלה שבחרה לחקור את האירועים בדרכים חלופיות לוועדת חקירה ממלכתית – היא מוסמכת לעשות כן. דעת הרוב גם הדגישה כי העובדה שהממשלה היא שממנה את חברי ועדת הבדיקה הממשלתית, אין פירושה כי האחרונים אינם עצמאיים לאחר שמונו. בהקשר זה ציין המשנה לנשיאה א' ריבלין כי גם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מתמנים על-ידי הממשלה, אך לאחר המינוי "חל עקרון 'ניתוק חבל הטבור' ובעל התפקיד מחויב בעצמאות מקצועית במילוי תפקידו ובאי תלות בגורם הממנה אותו" (פסקה 15 לחוות דעתו).
- העובדה כי עו"ד בהרב-מיארה, בשבתה כביכול כ"פרשנית המוסמכת של הדין", זונחת כלאחר יד את ההלכה המחייבת שיצאה מפי דעת הרוב של הרכב מורחב של בית המשפט העליון, ואשר על בסיסה הייתה יכולה להגן היטב על מדיניות הממשלה, ובוחרת בעמדות שנותרו בדעת מיעוט, וגם זאת בלקוניות וללא כל פירוט – מלמדת את חומרת הלעומתיות של עו"ד בהרב-מיארה כלפי הממשלה.
- מקריאת מכתבה של עו"ד בהרב-מיארה ניתן לקבל את הרושם שייצוג עמדת הממשלה הוא מעין "טובה" שעו"ד בהרב-מיארה מעניקה לממשלה לפי שיקול דעתה, ודי בכך שתפרט מדוע היא הייתה מקבלת החלטה אחרת מזו שקיבלה הממשלה, כדי להצדיק את הסירוב להעניק לממשלה ייצוג.
- ראוי היה לעו"ד בהרב-מיארה לשנן את דברי השופטת (כתוארה אז) א' חיות בעניין עמותת אומ"ץ:
"חברי מוסיף ואומר בעניין זה: "נשגב מבינתי מדוע בנושא בעל מוטת כנפיים כזאת לא תקום ועדת חקירה ממלכתית" (פסקה י"ב). תהא עמדתי שלי אשר תהא לעניין מידת התבונה שיש בהחלטת הממשלה, נראה כי תבונתו של בית המשפט איננה צריכה ואיננה יכולה לשמש אמת מידה לבחינת מעשי הרשות."
ואם תבונתו של בית המשפט איננה יכולה לשמש אמת מידה לבחירת מעשי הרשות – תבונתה של עו"ד בהרב-מיארה, בכל הכבוד, על אחת כמה וכמה.
אם כן, גם בעניין העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית מלמדת התנהלותה הלעומתית של עו"ד בהרב-מיארה כי הממשלה אינה יכולה לקיים עמה שיתוף פעולה יעיל, ואין מנוס אלא לבחון את הפסקת כהונתה.