הרחבה על סירוב היועצת המשפטית לממשלה לייצג את המדינה בעתירה בעניין "עילת הסבירות"

מתוך מסמך המחקר: "הנדון: דרישה לאייש את הוועדה הציבורית-מקצועית לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ולהעביר את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה" של ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד התיישבות שנכתב על ידי עורך דין יצחק בם.

• בג"ץ 5658/23 – סירובה של היועצת להציג את עמדת מרבית שופטי בית המשפט העליון דהיום

1. בבג"ץ 5658/23 נדון תיקון מס' לחוק יסוד: השפיטה אשר ביקש לבטל את הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים לפי "עילת הסבירות".
2. היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי לא ניתן להגן על תיקון זה (גם לא בדרך של "פרשנות מקיימת"), וסירבה להגן עליו. הממשלה נאלצה לשכור עורך דין פרטי שייצגה בעתירות אלה.
3. היועצת המשפטית מצדה, הגישה תגובה קיצונית ביותר אשר הייתה דומה יותר לעתירה עצמאית נגד התיקון. עמדה קיצונית ולעומתית זו לא הייתה מחויבת המציאות, והיא מלמדת על גישתה של היועצת כלפי הממשלה.
4. זאת, שהרי בית המשפט העליון אימץ את עמדתה של היועצת על חודו של קול, כאשר שבעה שופטי בית המשפט העליון סברו שדין העתירות להידחות. היו מבין השופטים שסברו שדין העתירה להידחות בהעדר סמכות להתערב בחוקי יסוד; היו מבין השופטים שסברו שדין העתירות להידחות נוכח קיומה של פרשנות מקיימת.
5. יתר על כן, בנקודת הזמן הנוכחית, כשנה לאחר הדיון באותן עתירות, עמדה משפטית זו מבטאת את עמדת רוב שופטי בית המשפט העליון.
6. במילים אחרות, יועצת משפטית בעלת יכולות מינימליות שהייתה מחפשת למצוא דרכים חוקיות להגן על עמדת הממשלה בפני בית המשפט, בטרם תצטרף לעותרים נגד הממשלה שאותה היא, לכאורה, מייצגת, הייתה יכולה למצוא כאלה בנקל.
7. תדע שהוא כן: היועצת המשפטית לכנסת, אף היא משרתת ציבור נאמנה ומסורה המופקדת על שמירה על האינטרס הציבורי, הציגה בפני בית המשפט העליון עמדה שאף שלא הייתה חפה מביקורת כלפי הכנסת, בכל זאת טענה שדין העתירות להידחות.
8. אם כן, גם במקרה זה קיימות אך שתי חלופות, וכל אחת מהן מחייבת את בחינת ההפסקת כהונת היועצת המשפטית לממשלה: הראשונה, כי עו"ד בהרב-מיארה, על כל יועציה ועוזריה, היא בעלת כישורים משפטיים מוגבלים ביותר, ואף שרצתה באמת ובתום לב למצוא דרך חוקית שתוכל להציע לבית המשפט שלא תחייב את ביטול תיקון חוק היסוד, לא עלה בידה להעלות בדעתה טענה שתוכל לטעון לטובת דחיית העתירות, אף שהיועצת המשפטית לכנסת הצליחה למצוא כאלה ואף שמרבית בית המשפט העליון דהיום אוחז בעמדה זו; השנייה, שאינה מחמיאה יותר, כי עו"ד בהרב-מיארה ידעה היטב כי ניתן להציע דרך להגן על התיקון לחוק היסוד, אך היא בחרה, ממניעיה, למעול בתפקידה, ולייצג עמדה קיצונית ולעומתית, שלא הייתה מחויבת המציאות.

כאמור לעיל, כל אחת מן החלופות מבהירה עד כמה אין כל אפשרות לשיתוף פעולה יעיל בין הממשלה לבין עו"ד בהרב-מיארה.